צימוקים: מאי 2013

אשה אחת תהתה:

"איך זה שאני עולה לרכב עם בעלי, ואישה בתוך ה-GPS אומרת לו מה לעשות, הוא מקיים ככתבה וכלשונה ?
למה לי הוא לא שומע ? למה כשאני אומרת לו 'תפנה' הוא אומר לי 'אל תתערבי' ?"
החליטה להתיישב בשקט במקומה ולהקשיב, מנסה לברר לעצמה את פשר הכוח הקסום
ש"האישה מה-GPS" הזו מהלכת על בן זוגה.והנה הממצאים:
א. הטון הרך שלה. "בעוד מאתים מטרים תפנה שמאלה", היא מבקשת ממנו בקול עדין
(במקום: "לא, עיוור, אתה לא רואה את השלט ??").
ב. אם הוא טועה בדרך, היא לא קוראת לו "מטומטם!", אלא מעודדת אותו:
"מצא מסלול אלטרנטיבי"(במילים אחרות....לא נורא נשמה, קורה
שטועים..אעזור לך להגיע בכל זאת... )
והדבר ששבר אותה סופית:
ג. כשהגיעו למחוז חפצם, היא הריעה לו: "ברוך הבא, הגעת ליעד".
חשבה לעצמה "איפה אני ואיפה אשת ה- GPS. אני אומרת לו בלעג "הגעת ?יופי. הגיע הזמן באמת..."
וזוהי כל חוכמת ה GPS
אפשר ללמוד רבות מחכמת הGPS, ולאמץ לחיינו – לסגנון ההוראה שלנו, לחייהמשפחה שלנו ובכלל להתנהלות עם
הסובבים אותנו, את שלושת המאפיינים:
א. טון דיבור נעים
ב. תמיכה ועידודג. חיזוק חיובי ומילה טובה

ועל זה נאמר "מכל מלמדי השכלתי" אפילו מה-GPS.